הבית המלבני, במראה חד ונקי, מוגבה ממפלס הרחוב ובנוי בטכנולוגיה מעורבת. שתי החזיתות האורכיות בנויות בקונסטרוקציה מתועשת קלה ומחופות בלוחות זכוכית, ואילו שתי החזיתות הצדדיות בנויות מבטון חשוף וסוגרות את הבית כקופסה. הגג מעל, ששיפועיו מתונים וצורתו כדוגמת פרפר, עשוי קונסטרוקציית מתכת חשופה לעין. פאות הגג חורגות מעבר לקו הבנייה, כך שהן מטילות צל ותורמות להגדרת מבואת הכניסה הקדמית ורחבת הדק מאחור, כהמשך ישיר לחללים הפנימיים.הבית ממוקם על מגרש פרברי טיפוסי, תחום בין שני קירות גמלוניים. גובה המגרש, עשר מדרגות מעל מפלס הרחוב, מקנה לו שני יתרונות תכנוניים בולטים: האחד, החנייה המרווחת נבנתה בקו הרחוב, מבלי לפגוע במראה החזית הנקייה. היתרון השני הוא עצם הטיפוס במעלה המדרגות, שמדגיש את הכניסה הראשית ומעצים את מראה הבית והמרחב הפרטי שלו.צורתו של הבית מלבן מושלם והוא מונח באופן שאורכו מנצל כמעט את מלוא רוחבו של המגרש. בחירה זו איפשרה ניצול מירבי של המגרש בצדו העמוק, שנסתר מהרחוב. שני קירות הגמלון יוצרים את הגג הדו שיפועי. הגמלון הנו אלמנט אדריכלי בצורת משולש, ותפקידו המקורי הוא לתמוך בגג המשופע, אך גם להקנות למבנה מראה יציב ואיתן. מסורת אדריכלית זו, וכן מוטיבים קלאסיים כמו צורת הבית המלבנית והעלייה לעבר הכניסה, קיבלו טיפול ו"תרגום" עדכני, בהתאם לתנאי השטח, הזמן והמקום.
הבית מורכב משני גושים מלבניים מקבילים, שחוברו זה לזה באמצעות אזור מעבר, המתווך ביניהם. הפרוגרמה של הבית הוכנה על בסיס דרישת הלקוחות לרכז את כל הפעילויות המשמעותיות של בני הבית במפלס אחד. לשם כך קיבל הבית חזית נמוכה, שאינה מאיימת על הסביבה ודייריו זוכים לחוויית קירבה ופרטיות בו זמנית. הכניסה לבית חוצה את הגוש הקדמי, הפונה לכיוון מזרח ומשמש כאזור חדרי שינה ורחצה. מהעבר השני, נמצא החלל הציבורי.האזור הציבורי פתוח אל הגינה האחורית באמצעות מרפסת רחבת ידיים לאורכו של כל הבית ודלתות הזזה גדולות מזכוכית חוצצות בין הגוש הציבורי לחצר החיצונית. אזור המעבר נמוך בגובהו משני הגושים האחרים, ובכל צד נקבעה שורת חלונות עליונים. באופן זה, חלון עליון מזרחי מחדיר אור שמש ישיר לגוש הבית המערבי בשעות הבוקר ואילו חלון עליון מערבי מחדיר אור שמש לגוש הבית המזרחי בשעות אחר הצהריים. המעבר המרכזי של הבית מרוצף אבן ירוקה-אפורה, הפולשת למטבח ומשמשת מסגרת למשטחי פרקט אלון טבעי בסלון ובכל החדרים. הגוונים השולטים בבית אחידים ושקטים. המטבח, כתום, עשוי נגרות, בולט בצבעו הייחודי. הוא מתוכנן לאורכו של הקיר וממשיך הלאה בארונות אחסנה בחדר המגורים. יחידת אי, כתומה גם היא, ממוקמת במקביל לארונות השירות האחוריים.אזור המעבר שמפריד בין שני הגושים הוא מעין עמוד שדרה של הבית, שאוצר בחובו פונקציות פרקטיות ואסתטיות. הוא משמש כמסדרון רחב בין האגפים, מעבר נוח בין החדרים וחוצץ בין הגוש הפרטי לציבורי. מול חדרי הילדים שלושה מסכי טלוויזיה, מקרינים צילומים מתחלפים של בני המשפחה, רעיון מקורי המעניק פרשנות חדשה לאלבומי התמונות הישנים. למרות שטחו הקטן של המגרש ביחס למבנה, נותרו שטחים המשמשים כגינה פורחת. הגינה תוכננה בקפידה סביב הבית כולו, כך שהצמחייה והמבנה אינם מאפילים זה על זה.
